האם 30 אנשים יכולים להסכים על כללי בינה מלאכותית ביום אחד?

איך סטארטאפ הנדסי של 30 עובדים צריך להשתמש בבינה מלאכותית, ובאילו מקרים עליו להימנע מכך? בספטמבר 2026 הקדיש ז'אן לו פורקה, מנחה מנוסה מטעם Lyfe Catalyst, יום שלם לשאלה הזאת עם כל צוות הסטארטאפ.

רוב הסדנאות בחברות מסתיימות בכוונות טובות, בלי בסיס לפעולה. הסדנה הזאת הסתיימה בטיוטת אמנת שימוש בבינה מלאכותית: עקרונות שהצוות הסכים עליהם למרות חילוקי הדעות, ואז דירג בעצמו.

ההבדל נבע משימוש בשני המצבים של Agora בזה אחר זה. מצב שיחה מיפה לאורך היום את ההסכמות ואת המחלוקות. לאחר מכן, מצב תעדוף הפך את ההיגדים המוסכמים לרשימה מדורגת של סדרי עדיפויות משותפים.

מצב שיחה מראה על מה הקבוצה מסכימה; מצב תעדוף קובע מה קודם למה.

האתגר: סדנאות שמלמדות, אבל לא מובילות להחלטה

יום הדרכה בנושא בינה מלאכותית מתנהל בדרך כלל לפי תסריט מוכר: הרצאות מומחים, דיון ער וכמה פתקים דביקים. כולם לומדים משהו, אבל שום דבר לא מוכרע. התובנות נשארות בחדר, ולעיתים קרובות מעוצבות בידי הקולות הדומיננטיים או הבכירים ביותר.

עבור הסטארטאפ, השאלות היו מעשיות מאוד. חברי הצוות השתמשו בכלי בינה מלאכותית בדרכים שונות ובמידות שונות, ללא כללים משותפים. חלק מהשאלות עסקו בסיכון: האם אפשר להעביר לעוזר בינה מלאכותית חיצוני את התוכניות ואת הפרמטרים של מכונות החברה? אחרות נגעו לזהות החברה: החברה מקדמת הפחתה של 30% בצריכת האנרגיה של מכונותיה, אז עד כמה השימוש בבינה מלאכותית עתירת אנרגיה עולה בקנה אחד עם הגישה הזאת?

מטרת היום הייתה מפורשת: לא רק להעלות מודעות, אלא לצאת עם טיוטה ראשונה של אמנת שימוש בבינה מלאכותית, שהצוות כתב ומרגיש שהיא שלו.

לפני הסדנה: מניסיון ממשי להיגדי פתיחה

היגדי הפתיחה נבנו מתוך הניסיון של הצוות עצמו, ולא מתוך רשימה כללית. לפני הסדנה ענו המשתתפים על שאלון ובו שלוש שאלות:

1. בפעם האחרונה שהשתמשתם בעבודה בכלי בינה מלאכותית יוצרת כמו ChatGPT, Claude או Copilot, מה בדיוק ביקשתם ממנו, ומה הוא חסך לכם או עלה לכם?
2. אילו הייתם צריכים לשכנע עמית שלעולם לא משתמש בבינה מלאכותית, איזה שימוש יחיד במסגרת התפקיד שלכם באמת מצדיק זאת, ומדוע?
3. אילו הייתם צריכים להזהיר עמית שמשתמש בבינה מלאכותית כל הזמן, באיזה מקרה יחיד אסור להשתמש בה, ומדוע?

התשובות עובדו להיגדי פתיחה: הצעות מוחשיות שאפשר לדון בהן, בשפה של הצוות עצמו. חלקן היו כללים, חלקן דרכי עבודה מומלצות, וחלקן מתחים שטרם נפתרו. למשל:

• "עלינו להשתמש בבינה מלאכותית כדי לנסח מחדש ולהבהיר דוחות המבוססים על הערות שהמהנדסים כבר כתבו, ולעולם לא כדי ליצור את התוכן עצמו."
• "עלינו לאסור שימוש בעוזרי בינה מלאכותית חיצוניים בכל מה שקשור לתוכניות, לתרשימים ולפרמטרים הטכניים של המכונות שלנו."
• "לפני אימוץ כלי בינה מלאכותית חדש, עלינו לבחון את טביעת הרגל הסביבתית שלו מול החיסכון בפועל בזמן או השיפור באיכות."
• "עלינו לעודד שימוש בבינה מלאכותית לבחינה מהירה של אפשרויות מידות או חישובים בזמן התכנון, כשההחלטה הסופית נשארת בידי המהנדסים."

תיאור השיחה קבע את הרף לתרומות חדשות: הצעה מוחשית עדיפה על עיקרון מופשט. במקום "עלינו לנהוג באחריות", כתבו "עלינו תמיד לבדוק נתונים מספריים שהפיקה בינה מלאכותית לפני שילובם בתוצר המוגש ללקוח".

במהלך היום: שיחה אחת, פתוחה מהבוקר עד אחר הצוהריים

השיחה ב-Agora, "איך אנחנו רוצים להשתמש בבינה מלאכותית בחברה שלנו?", נפתחה בזמן אמת בשעה 9:00, וכולם הצטרפו מהטלפונים שלהם. היא נשארה פתוחה כל היום, וקוד QR הוצג בחדר.

המשתתפים התבקשו:

• להצביע "מסכים/ה", "לא מסכים/ה" או "לא בטוח/ה" על כל היגד
• לשתף רעיונות חדשים
• לחזור בקביעות ולהצביע על היגדים חדשים

התוכנית שילבה הרצאות קצרות ודיונים: איך בינה מלאכותית פועלת, השפעותיה הסביבתיות והחברתיות, עקרונות לטכנולוגיה דיגיטלית דמוקרטית ושימושים מושכלים במחקר ובהנדסה. כל מפגש הסתיים בשאלה שהחזירה את המשתתפים ל-Agora כדי להצביע ולהוסיף היגדים. ההרצאות הזינו את השיחה, והשיחה הזינה את הדיון הבא.

בשעה 15:45 עצרה הקבוצה כדי לקרוא יחד את מפת הדעות. ההיגדים המפלגים זוהו ותועדו, במקום לטשטש את המחלוקות. המטרה הייתה לראות את הקבוצה כקבוצה: לא "מה אני חושב", אלא היכן הצוות עומד, לפני שמתמקדים במכנה המשותף.

הממצאים המרכזיים: מכנה משותף ומחלוקות שנותרו פתוחות

עד סוף היום, 25 משתתפים הצביעו 730 פעמים על 42 היגדים. רק 6 היו היגדי פתיחה; את 36 הנותרים כתבו המשתתפים במהלך היום.

על מה כולם הסכימו

Agora זיהתה 10 היגדים שאושרו בשתי קבוצות הדעה. המכנה המשותף יצר בסיס ברור:

• לאמת: להשתמש בבינה מלאכותית למעקב אחר התפתחויות מדעיות וטכניות רק אם חוזרים למקור המקורי. עם 84% הסכמה, זה היה ההיגד שזכה לתמיכה הרחבה ביותר באותו יום.
• לגלות: מסמכים טכניים שהופקו בעזרת בינה מלאכותית חייבים לציין זאת (68%, ללא מתנגדים).
• להגן: לא להשתמש בעוזרי בינה מלאכותית חיצוניים בכל מה שקשור לתוכניות, לתרשימים ולפרמטרים של מכונות החברה (68%, ללא מתנגדים). כל העברה של נתוני חברה לכלי בינה מלאכותית מחייבת את אישור החברה (60%).
• להכשיר: כל עובד חדש לומד מהיום הראשון אילו שימושים בבינה מלאכותית אושרו בחברה (64%).

ראוי לציין ש-7 מתוך 10 היגדי ההסכמה נכתבו בידי המשתתפים במהלך היום, ולא בידי המארגנים.

מה פילג את החדר

• "לפני ששואלים בינה מלאכותית שאלה, על העובדים לבדוק תחילה אם עמיתים בעלי ידע מתאים כבר יודעים את התשובה."
• "האם כדאי לפתח בינה מלאכותית פנימית משלנו, ייחודית לחברה?"

עם זאת, החדר לא התחלק לתומכים ולמתנגדים לבינה מלאכותית. רק 8% הסכימו שאין להשתמש בה בחברה כלל. המחלוקות תועדו כשאלות פתוחות לאמנה, ולא נכפתה עליהן הסכמה.

שתי קבוצות דעה

• הפרגמטיים (15 אנשים, 60%): רואים בבינה מלאכותית כלי מועיל כשמשתמשים בה באחריות. כולם תמכו בשימוש בה למעקב טכני תוך בדיקת מקורות, ולאוטומציה של תהליכים מייגעים. הם רוצים להגן על נתונים אישיים ושהחברה תשלם על מנויי כלי הבינה המלאכותית.
• ההומניסטים (6 אנשים, 24%): מעמידים את המומחיות ואת האינטראקציה האנושית בראש סדר העדיפויות. 83% חושבים שהעלויות החברתיות והסביבתיות של בינה מלאכותית יוצרת עולות בהרבה על יתרונותיה בהאצת משימות, לעומת 20% מהפרגמטיים. שני שלישים מסכימים שאסור לבינה מלאכותית לבצע אוטומציה מלאה של תהליך שכולל אינטראקציה אנושית.

משתתפים שלא שובצו לקבוצה (4 אנשים) הצביעו על פחות מ-7 היגדים.

מהסכמה לסדרי עדיפויות: דירוג האמנה

הסכמה אומרת לצוות על מה הוא מסכים. היא לא אומרת לו מאיפה להתחיל. לכן היום לא הסתיים במפת הדעות.

10 ההיגדים שזכו להסכמה בין הקבוצות הועברו לשיחה שנייה ב-Agora, הפעם במצב תעדוף. המשתתפים דירגו אותם זה מול זה. המטרה לא הייתה לכלול הכול, אלא ליצור רשימה קצרה שבולטת הן בהסכמה והן בחשיבות.

בין סדרי העדיפויות המשותפים שדורגו במקומות הגבוהים ביותר:

1. עלינו להיזהר בתוכן החסוי שאנו עלולים לחשוף בזמן שימוש בבינה מלאכותית, כדי למנוע דליפות נתונים, גניבת תהליכים וכדומה.
2. אנו מתירים שימוש בבינה מלאכותית כדי להאיץ מעקב אחר התפתחויות מדעיות וטכניות, כגון סיכומי מאמרים ופטנטים, בתנאי שתמיד נחזור למקור המקורי לפני שנסתמך על המידע.
3. כשמשתמשים בבינה מלאכותית למחקר, על המשתמש לבדוק לפחות חלק מהמקורות.

בשעה 16:30 הוקראה בקול טיוטת האמנה כפי שעלתה מהדירוג. הצוות אימץ אותה כמסמך חי, ומדי שלושה חודשים ועדה שתיבחר בהגרלה תבחן אותה מחדש.

למה זה חשוב: הבנה משותפת, לא רק סיעור מוחות

סיעור מוחות אוסף רעיונות. גיבוש הבנה משותפת מראה לקבוצה מה היא באמת חושבת. המפה של Agora נתנה למשתתפים שני בסיסים לעבודה: מכנה משותף שאפשר לבנות עליו, ונקודות מחלוקת שכדאי לברר. המשתתפים יכלו להעמיק במקום שבו לא הסכימו ולשתף פעולה במקום שבו כבר הייתה הסכמה.

שני המצבים עונים על שתי שאלות שונות:

• מצב שיחה: על מה אנחנו מסכימים, למרות ההבדלים בינינו?
• מצב תעדוף: מתוך מה שאנחנו מסכימים עליו, מה הכי חשוב?

יחד הם הופכים יום של הרצאות ודיונים לתוצאה שהצוות מרגיש שהיא שלו. הכללים לא הונחתו בידי ההנהלה או המנחים. הם הגיעו מהאנשים שיישמו אותם.

מבט קדימה

האמנה נועדה להתפתח. הוועדה הרבעונית שנבחרת בהגרלה שומרת עליה רלוונטית ככל שהכלים, השימושים והצוות עצמו משתנים.

הפורמט מתאים גם הרבה מעבר לבינה מלאכותית: כל ארגון שניצב בפני החלטה משותפת יכול ללכת באותה דרך.

סדנה לא חייבת להסתיים בכוונות טובות. עם התהליך הנכון, היא מסתיימת בסדרי עדיפויות משותפים שכל הצוות עומד מאחוריהם.

רוצים לקיים סדנה כזאת?

Lyfe Catalyst, שותפה רשמית של Agora, יכולה לתכנן ולהנחות סדנה עבור הצוות, הקהילה, הסטודנטים או השותפים שלכם — בנושא בינה מלאכותית או כל החלטה משותפת אחרת. צרו קשר עם Lyfe Catalyst.

כבר יש לכם ניסיון בהנחיה? התחילו להשתמש ב-Agora עכשיו או דברו איתנו ישירות.