בניית העתיד מתחילה בתיאום: Broad Listening ב-ETHPrague
ב-ETHPrague הציגה Yuting Jiang את Agora Citizen Network ככלי דליברציה בקוד פתוח עבור קהילות המתמודדות עם שאלות מורכבות ומפלגות.
הטענה המרכזית פשוטה: הבעיה הקשה ביותר אינה אינטליגנציה. היא תיאום. משינוי אקלים ועד תגובה למגפות וממשל AI, רבים מהאתגרים הגדולים שלנו אינם נובעים ממחסור ברעיונות. הם כשלי תיאום.
ההרצאה מציגה את Broad Listening כדרך לעבור מקשב משותף להחלטות משותפות.
נושאים מרכזיים
- Broad Listening: להקשיב לאנשים רבים, לא רק לקולות החזקים ביותר.
- Active Listening: להזמין אנשים להשתתף ישירות בדליברציה מובנית.
- Passive Listening: לנתח שיח קיים מפורומים, אספות, פגישות או שיחות מקוונות.
- מיפוי דעות: שימוש בדפוסי הסכמה ואי-הסכמה כדי לחשוף קבוצות, מתחים וסדרי עדיפויות משותפים.
- Plural Voting: הפיכת קונצנזוס על פני הבדלים לרשימת עדיפויות מדורגת וניתנת לפעולה.
- Decentralized Deliberation Standard: יוזמה לבניית אקוסיסטם של כלי civic tech בעלי יכולת פעולה הדדית, המשתפים נתוני בינה קולקטיבית ניתנים לאימות.
תמלול ערוך
שלום לכולם. תודה רבה שהגעתם לסשן האחרון של ETHPrague. שמי Yuting. אני המייסדת של Agora Citizen Network.
Agora הוא כלי דליברציה בקוד פתוח שעוזר לקהילות למפות אי-הסכמות ולמצוא קונצנזוס בנושאים מורכבים ועלולים לפלג. במילים אחרות, אנחנו מנסות לבנות פתרונות שעוזרים לקהילות לתאם טוב יותר בעידן של טכנולוגיות מואצות ופיצול גובר.
אני רוצה להתחיל בטענה פשוטה: הבעיה הקשה ביותר בעולם אינה אינטליגנציה. היא תיאום.
משינוי אקלים ועד מגפות וממשל AI, רבים מהאתגרים שלנו אינם נובעים ממחסור ברעיונות. הם כשלי תיאום.
מישהו מ-Anthropic התבדח שגם עם AGI עדיין יהיה בלתי אפשרי להכניס שישה אנשים לחדר ולגרום להם להסכים. אני חושבת שהבדיחה הזו מצביעה על משהו אמיתי: גם עם חזון משותף, גם עם אינטליגנציה חזקה, אנחנו לא מגיעים אוטומטית להחלטות משותפות.
אז השאלה היא: איך עוברים מקשב משותף להחלטות משותפות?
זה המעבר שעליו אני רוצה לדבר היום: מ-broadcasting אל Broad Listening.
היסטורית, broadcasting היה אחד האמצעים החזקים ביותר לתיאום. מעיתונים לרדיו ולטלוויזיה, broadcasting שימש בעבר כנשק ונמצא תחת שליטה חזקה מסיבה טובה.
פלטפורמות המדיה החברתית שינו את המשחק ואפשרו להרבה יותר אנשים להשמיע קול. תנועות עממיות רבות לא היו קורות בלעדיהן.
עם זאת, פלטפורמות חברתיות רבות, בין אם Twitter ובין אם TikTok, פועלות לפי ההיגיון של משפיענים ועוקבים, שהוא במהותו עדיין broadcasting.
מה שמלהיב אותי באמת הוא Broad Listening: מושג שמאפשר לנו לשמוע מיליונים במקום רק את הקולות הרועשים ביותר.
כיום יש לנו שני סוגים של כלי Broad Listening.
הסוג הראשון הוא כלי Active Listening, שמזמינים אנשים להשתתף באופן פעיל.
הסוג השני הוא כלי Passive Listening, שמנתחים שיח קיים, בין אם מפורומים קיימים ובין אם משיחות שכבר מתרחשות.
יש יתרונות וחסרונות, ויש פשרות. באופן אידיאלי, כדאי לשלב את שניהם כדי להבטיח גם איכות וגם כמות של נתונים.
דוגמה מפורסמת ל-Broad Listening הייתה בטייוואן, שם הממשלה הזמינה 4,000 אנשים להשתתף בהתייעצות פתוחה באמצעות pol.is על האופן שבו יש להסדיר את Uber. אזרחים, נהגי מוניות, נהגי Uber, פקידי ממשל ואחרים דנו יחד בפלטפורמה, ותוצאות הדליברציה הפכו בסופו של דבר לחקיקה.
בשנה שעברה גם העיר טוקיו השתמשה ב-Broad Listening בגיבוש אסטרטגיית 2050 שלה.
בהשראת יוזמות כאלה ומתוך למידה מהן, השותף המייסד שלי ואני התחלנו לבנות את Agora, שמומנה במקור על ידי Horizon Europe.
הרעיון פשוט מאוד. ב-Agora, משתמשים יכולים ליצור שיחות או להשתתף בהן על ידי לחיצה על מסכים, לא מסכים או לא בטוח על דעות של אחרים. הם גם יכולים להגיש דעות משלהם.
לאחר מכן אנחנו משתמשים בלמידת מכונה כדי לקבץ משתתפים לפי האופן שבו הם מצביעים. השלב הזה דטרמיניסטי לחלוטין, כלומר הוא לא תלוי בשפה שבה אנשים משתמשים. הוא מבוסס רק על דפוסי הסכמה ואי-הסכמה.
אנחנו עושים זאת קודם כדי שתוצאות מיפוי הדעות יהיו ניתנות לשחזור ולביקורת. לאחר מכן אנחנו משתמשים ב-LLM כדי לתת לקבוצות תוויות וסיכומים קצרים, ולעזור לאנשים להבין אותן טוב יותר.
מה שמעניין באמת בגישה הזו הוא שאנחנו עוברים מהצבעת רוב אל קונצנזוס על פני הבדלים.
לעיתים קרובות הדבר המעניין ביותר אינו דעת הרוב. זו הצהרה מגשרת: הצהרה שכמה קבוצות חולקות, אפילו בין קבוצת מיעוט קטנה וקבוצת רוב גדולה, אף שהן עשויות לחלוק על הרבה דברים אחרים.
לאחר שמזהים את נקודות הקונצנזוס האלה, אפשר להזמין אנשים לתעדף אותן ולהביע עד כמה הם מסכימים עם רשימת הצעות, בשלב שאנחנו קוראים לו Plural Voting.
אנחנו לוקחים בחשבון נתונים דמוגרפיים ונתוני קבוצות דעה כדי לבנות עמידות לקנוניה. השלב הזה חשוב כי הוא מייצר רשימת עדיפויות משותפת ומדורגת, שאפשר לפעול לפיה מיד כקבוצה.
Agora מבוססת על מזהים מבוזרים, או DID. היא תואמת לחלוטין להוכחות באפס ידע, או ZKP. כרגע אנחנו תואמים ל-Zupass ול-ZK Passport שפותח על ידי צוות Rarimo שמאחורי Freedom Tool.
זה מאפשר לאנשים להוכיח אזרחות, קבוצת גיל ותכונות אחרות באופן אנונימי, בלי לשתף פרטים אישיים. Agora היא גם קוד פתוח לחלוטין.
כדי להפוך את זה לקונקרטי יותר, אנחנו עובדים כיום עם קבוצת מנחים וסוציולוגים על פרויקט פיתוח מקומי בדרום צרפת.
בהתייעצות הזו, הסוציולוגים עורכים ראיונות איכותניים עם בעלי עניין מייצגים: חקלאים, נציגי איגודים, עובדי מדינה ואחרים. הם מזהים נקודות מתח ומנסים להבין את הדינמיקות סביב שימוש וניהול מים.
התובנות מהראיונות האלה ישמשו לפתיחת התייעצות פתוחה ב-Agora, שתוכל להתרחב להרבה יותר בעלי עניין.
זו רק דוגמה אחת לתהליך Broad Listening. אפשר לדמיין שילוב של עוד הרבה צעדים וכלים. למשל, אפשר לקיים אספה מקומית פנים אל פנים שבה משתמשים גם בכלי Passive Listening כדי להקשיב למה שקורה ולסנתז את התובנות.
אני אומרת זאת כי אני חושבת שעיצוב התהליך חשוב לא פחות מהכלים עצמם, אם לא יותר.
זו גם הסיבה שהשקנו את יוזמת DDS לבניית Decentralized Deliberation Standard, שיאפשר אקוסיסטם של כלי בינה קולקטיבית בעלי יכולת פעולה הדדית.
הכלים האלה יכולים לכלול כלי דיאלוג, פתרונות הצבעה, אפליקציות חברתיות מבוזרות ואפילו שוקי תחזיות. באמצעות נתונים בני-פעולה הדדית וניתנים לאימות, קהילות, מוסדות, DAOs, network states ואפילו חברות יכולים לקבל החלטות קולקטיביות טובות יותר.
וזו גם הסיבה שאני חושבת שהשיחה הזו שייכת ל-ETHPrague, שם אנחנו מנסות להבין מציאויות רבות ולבנות עתידים טובים יותר.
אני רוצה לסיים את ההרצאה הקצרה במסר אחרון: אנחנו לא רק חוזים את העתיד. אנחנו יוצרים אותו יחד.
תודה רבה.
מילות מפתח: Agora Citizen Network, ETHPrague, Broad Listening, Active Listening, Passive Listening, בינה קולקטיבית, כשלי תיאום, דליברציה דיגיטלית, מיפוי דעות, קונצנזוס על פני הבדלים, Plural Voting, Decentralized Deliberation Standard, DDS, הוכחות באפס ידע, מזהים מבוזרים, Zupass, ZK Passport, טכנולוגיה אזרחית, DAOs, network states, ממשל AI.